מאת: אלעזר גרודינסקי, מכללת תרפיית מימדים

מכירים את התחושה שאתם רצים על הליכון? אתם מזיעים, אתם מתאמצים, הדופק בשמיים, אתם נותנים את הנשמה בעבודה, לומדים קורסים, משווקים, משקיעים שעות… אבל בסוף החודש? הנוף נשאר אותו נוף. המינוס אותו מינוס. הפלוס נעצר תמיד באותו מספר, כאילו יש איזה כוח בלתי נראה שאומר: "עד כאן. יותר מזה – אסור".

במסגרת העבודה שלי במכללת תרפיית מימדים, אני פוגש המון אנשים מוכשרים, חרוצים ואינטליגנטים שמגיעים אליי מיואשים. הם בטוחים שיש להם בעיה בשיווק, או שהשוק קשה, או שפשוט "אין להם מזל".

אז אני יושב מולם ואומר להם את האמת הפשוטה והכואבת: הבעיה שלכם היא לא בכישורים, ואפילו לא בחריצות. הבעיה היא שיש לכם תקרת זכוכית מנטלית. התת-מודע שלכם פשוט לא מרשה לכם להרוויח יותר.

המזגן של חשבון הבנק

תחשבו על התודעה שלכם כמו על מזגן עם תרמוסטט. נניח שהתרמוסטט הפנימי שלכם מכוון על "הישרדות" (נגיד, 10,000 ש"ח בחודש). מה יקרה אם פתאום תרוויחו 20,000 ש"ח? המזגן הפנימי ייכנס ללחץ. "חם מדי! חם מדי!". הוא מיד יפעיל מנגנוני קירור: פתאום הרכב יתקלקל, פתאום תאבדו ארנק, פתאום תעשו עסקה גרועה. התת-מודע יעשה הכל כדי להחזיר אתכם לטמפרטורה ה"בטוחה" והמוכרת של ה-10,000.

למה הוא עושה את זה? כי מבחינתו, שפע = סכנה. הנה 3 האמונות הכי נפוצות שיוצרות את התקרה הזו, והן ערמומיות כי הן מסתתרות טוב טוב מתחת לפני השטח.

1. המוקש הרגשי: "כסף הורס הכל"

זו האמונה הכי חזקה והכי שקטה. אם גדלתם בבית שבו ההורים רבו בצעקות בכל פעם שהגיעו חשבונות החשמל, הילד הקטן שבתוככם למד משוואה פשוטה: כסף = מריבות/כאב/פירוק משפחה.

היום, כשאתם מבוגרים, אתם רוצים כסף כדי לחיות טוב. אבל הילד הפנימי צועק: "לא! אם יהיה כסף, האהבה תלך! המשפחה תתפרק!". אז הגוף שלכם, שמנסה להגן עליכם, פשוט הודף את הכסף. הוא יגרום לכם לשכוח לשלוח הצעת מחיר, או לגמגם דווקא בראיון עבודה הכי חשוב. הוא מעדיף שתהיו עניים ומאושרים (לדעתו), מאשר עשירים ובודדים.

2. מלכודת המאמץ: "כסף קל הוא כסף מלוכלך"

זו אמונה שמתחפשת לערך מוסרי יפה. "יגעת ומצאת תאמין", "לחם עבודה". הרבה אנשים מאמינים, בעומק התאים שלהם, שכדי להצדיק את הקיום שלהם הם חייבים לסבול. אם הכסף מגיע בקלות, בזרימה, מתוך שמחה – זה מרגיש להם "לא חוקי", "רמאות", או שזה בטח ייעלם תכף.

האנשים האלה (אולי אתם?) מכורים לעבודה קשה. הם יסבכו דברים פשוטים רק כדי להרגיש שהם "הרוויחו ביושר" את השקל. התוצאה? שחיקה אדירה ותקרת הכנסה נמוכה, כי יש גבול לכמה אפשר לעבוד קשה פיזית.

3. פחד ההצלחה: "אם אגדל, יורידו לי את הראש"

אנחנו חיים בחברה שלא תמיד מפרגנת להצלחה. בתת-מודע של רבים יושב פחד קדום: "אם אני אהיה עשיר/מצליח/בולט – כולם יקנאו בי. החברים יעזבו אותי. יבקשו ממני הלוואות. אני אשאר לבד בפסגה".

קוראים לזה "תסמונת הפרג המוגבה" (Tall Poppy Syndrome) – הפרח שצומח הכי גבוה הוא הראשון שקוצצים אותו. אז מה התת-מודע עושה? הוא משאיר אתכם "בינוניים". הוא דואג שתהיו כמו כולם. לא גבוה מדי, לא עשיר מדי. בטוח.

לשבור את התקרה בלי לשבור את הראש

אז איך יוצאים מזה? הטעות הגדולה היא לנסות "לחשוב חיובי" ולצעוק מול המראה "אני מיליונר!". זה לא עובד, כי הגוף שלכם לא מאמין לזה. הוא מתכווץ מפחד.

בתרפיית מימדים, אנחנו עובדים הפוך. אנחנו לא מנסים לשכנע אתכם שיהיה כיף להיות עשירים. אנחנו מלמדים את מערכת העצבים שלכם שזה בטוח. אנחנו מאתרים את האמונה הספציפית שתוקעת אתכם (למשל: "אבא יקנא בי אם אצליח יותר ממנו"), ומשחררים את המטען הרגשי שצמוד אליה.

אנחנו "מעדכנים גרסה" בתת-מודע:

• מכסף = סכנה, לכסף = אפשרות.
• מעבודה קשה = ערך, לעבודה חכמה = השפעה.

ברגע שמערכת העצבים מפסיקה לזהות את השפע כאיום קיומי, משהו מדהים קורה. ה"ברקס" יורד. פתאום הזדמנויות מגיעות ואתם לוקחים אותן. פתאום הכסף נשאר בחשבון. פתאום קל לנשום.

אז אם אתם מרגישים שאתם דופקים את הראש בתקרה בלתי נראית, תפסיקו לנסות לקפוץ חזק יותר. בואו נפרק את התקרה.